היום בו אדם קשיש עובר לבית אבות הוא אחד הרגעים המשמעותיים בחייו, כמו גם בחייה של משפחתו כולה. חשוב לתת את הדעת על כך שהשינוי הזה מצריך גם לא מעט הכנות טכניות, אשר חלקן נוגעות לחפצים השונים אשר נמצאים בביתו הקודם: אחרי הכול, אין זה מובן מאליו כלל שחפצים אלה ימשיכו איתו גם לכתובת החדשה. במצב הדברים הזה, פינוי דירה לפני מעבר לבית אבות עשוי בהחלט להפוך לצעד מהותי.
השלב המרכזי: מיון התכולה
מעבר לבית אבות אינו דבר פשוט מבחינה ארגונית ורגשית כאחד. הדבר נותן את אותותיו על הליך מיון התכולה, שנדרש בדרך לפינוי הדירה המושכל. מטרת הארגון היא להחליט בדיוק מהו המיקום המיועד של כל אחד מהחפצים, דבר שצריך לקחת בחשבון את השימוש העתידי שלהם (אם בכלל יש כזה), אך גם את המדיניות של בית האבות עצמו. חדרי בתי האבות, צריך לזכור, מאובזרים לרוב בצורה חלקית לפחות, בעוד בחלק מהמקרים המוסדות הגריאטריים עצמם אינם מאפשרים להכניס לתוכם כל סוג של פריט.
הליך מיון התכולה נמשך מספר שעות לפחות (אם לא מספר ימים), והוא מלווה לרוב בקשיים רגשיים של ממש מצידו של הקשיש, שעה שלמרבית החפצים יש ערך רגשי של ממש עבורו. הדבר מצטרף לעובדה שהליך המעבר גם כך מורכב מבחינה נפשית, כאשר האדם עוזב בית בו התגורר במשך שנים, לקראת מעבר למקום חדש וזר. לכן, חשוב מאד ללוות את הקשיש במהלך מיון התכולה, כאשר הליווי והסיוע יכולים להינתן על ידי בני משפחה וחברות מקצועיות הפועלות בתחום של פינוי דירה גם יחד.
ההיבט הטכני של הפינוי
לאחר מיון התכולה, נדרש, כמובן, לפנות אותה הלכה למעשה. צעד זה חייב להכניס לתמונה את חברות הפינוי, ולו מכיוון שהוא מצריך ציוד ייעודי לביצוע ההובלה (משאיות הובלה, לדוגמא). בהתאם למיון שנעשה קודם, ועל פי החלטת הקשיש ו/או בני משפחתו, יועבר כל פריט שאין בו צורך בבית האבות לייעוד החדש שלו: אלו יכולים להיות אתרי הטמנה, אך גם אתרי מחזור. אפשרויות אחרות הן למכור את הפריטים בחנויות המתמחות בחפצים משומשים, להעביר לאדם קרוב או אפילו כתרומה לנזקקים. חברות הפועלות בשדה המשחק נמצאות בקשר עם גורמים הנוגעים לכל אחת מהאפשרויות האלה, מה שמקטין את המאמצים מצד הקשיש ומשפחתו למינימום.
