התקשרו עכשיו: 054-9529365








Please leave this field empty.

לקוחות ממליצים
התייעצות עם מומחה
תרומתינו לקהילה

נס חנוכה – עוד סיפור מרגש מעבודתנו

קצת לפני חנוכה, חברנו לקבוצה סודית המופעלת ע"י אישה מדהימה ללא מטרות רווח, אלא אך ורק מטוב ליבה .

הקבוצה מסייעת לקשישים וניצולי שואה באוכל לסופי שבוע, שמיכות, תנורים, מוצרי חלב ועוד.

כך התחיל חג החנוכה שלנו .

את הנר הראשון הלכנו להדליק עם ניצולת שואה בשם חנה (שם בדוי) , הבאנו לה סופגניות, חנוכייה ונרות.

הגענו אל חנה שקיבלה אותנו בחיבוק גדול, יחד הדלקנו חנוכייה, שרנו שירים ואכלנו סופגניות (חנה אכלה רק ביס –  אסור לה הרבה סוכר). היא ביקשה שנישאר איתה עד שהנרות יכבו מכיוון שהיא מפחדת מאש וכך עשינו. ישבנו ושמענו סיפורים על חייה, נס החנוכה שלנו הגיע באותו היום אל חנה. שלושה ימים קודם לכן פינינו תכולת דירה, כאשר בתוך תכולת הדירה הייתה שמיכת צמר חדשה בניילון אותה השארנו ברכב וחיפשנו למי נוכל לתת אותה.

כאשר ישבנו אצל חנה, היא ביקשה שנבוא איתה לחדר השינה ושם הראתה לנו את השמיכה הדקה שאיתה היא מתכסה ואמרה לנו בקול מתבייש: "קר לי בלילה אני לא יודעת מה לעשות" .. באותו הרגע הבנו שלא סתם הגענו לחנה בנר ראשון של חנוכה ,ולכל חפץ יש כתובת, ירדנו לרכב הבאנו את שמיכת הצמר ופרסנו אותה על מיטתה של חנה אשר התרגשה ודמעות הציפו את עיניה .

כאשר היינו בביתה, ראינו שהיא מתקשה ללכת ממקום למקום ונעזרת בקירות הבית  וידענו שבמחסן שלנו, בצד של התרומות, ישנם הליכונים. מיד הבנו שאחד מהם בהחלט הולך להגיע אליה .

בנר השני של חנוכה נסענו שוב לחנה, הבאנו לה הליכון, מוצרי חלב ואוכל חם למשך השבוע. חנה ראתה את ההליכון וחיוך עלה על פניה, לימדנו את חנה כיצד להשתמש בו. בדקנו יחד איתה שהיא אכן מסתדרת איתו, שהוא עובר בפתחי כל החדרים והמטבח וקיבלנו מחנה נשיקות והמון ברכות.

פינוי תכולת דירה בחנוכה

לאחר מכן, המשכנו לניצול שואה קשיש וערירי המאושפז בבית החולים וצמא לחברה ומבקרים, קנינו לו מגש סופגניות ויצאנו לדרך , חנינו את האוטו בחניה ומבול החל לרדת. רצנו להסתתר תחת מקום מקורה ושם ישב לו מישהו, ככל הנראה הומלס, על הרצפה עם כמה שמיכות וכובע על הראש וכאשר ראה אותנו עם מגש הסופגניות שאל אם אפשר לקבל משהו. לאכול ענינו בחיוב ונתנו לו סופגנייה הוא חייך אלינו ואמר חג שמח. אכן נס קטן של חנוכה.

הגשם נרגע ונכנסנו לבקר את דוד (שם בדוי) – הגענו לדוד ואמרנו לו שבאנו לארח לו חברה. הוא שמח והחל לספר לנו את סיפור חייו. ישבנו שם מרותקות, עד שהזמן בשעון סימן שהגיע הזמן ללכת, נפרדנו מדוד איש שיחה מדהים וסיפור חייו מרתק. רגע לפני שהלכנו, אמר לנו דוד: "אני מאוד מצטער אבל אסור לי סוכר לכן לא אוכל לאכול את מה שהבאתן לי. אשמח שתיקחו את זה איתכן, אולי תמצאו מישהו שישמח לקבל את זה".

יצאנו מדוד והחלטנו שנעבור דרך האזור המקורה שהסתתרנו בו קודם לכן בכדי לתת להומלס את המגש, וכך עשינו. עברנו שם והוא ישב באותו המקום, ניגשנו אליו ונתנו לו את המגש מלא בכל הטו.ב הוא שמח ובירך אותנו ואנחנו הרגשנו מבורכות ושמחות.

וכך המשיך החנוכה שלנו כל יום במקום אחר. חג החנוכה אמנם נגמר, אבל לא הניסים ולכן אנחנו במעקב צמוד בקבוצה הסודית, בודקים תמיד כיצד ניתן לסייע ולעזור. כמובן שהרוב נעשה בעזרת התחום הזה אליו אנחנו שייכות – פינוי דירה – הוא עוזר לנו לספק את צרכיהם של הקשישים בהליכונים, מקלות הליכה, טיטולים, ספות, שולחנות, שמיכות, חפצים קטנים שונים ועוד .

תכולת דירה מכילה בתוכה חיים שלמים של אדם אחר, אשר אסף ושמר על חפצים כל חייו. לאחר מותו, מגיעים בני משפחתו, לוקחים את הדברים בעלי הערך הסנטימנטלי ואת היתר אינם יכולים לקחת – הרי מי מאיתנו יכול לאחסן תכולה נוספת בביתו חוץ מתכולתו שלו ?

לכן, ברוב המקרים, התכולה נשארת בשלמותה, פרט לכמה חפצים בודדים שנשמרים ע"י בני המשפחה.

כאשר אנו מגיעים לפנות תכולת דירה, בעת האריזות אנו עושות מיונים שונים המתחלקים לכמה קבוצות: חלק למכירה, לתרומה ולפסולת .

לאחר שעשינו את המיונים והאריזות ופינינו את התכולה , המשאית הגיעה למחסן ופרקה את הכל בסדר המתוכנן.

אנו נכנסות למאגר האישי שבנינו לנו ובודקות איזה פניות יש לנו ולמה אנשים זקוקים ובאם באותה תכולה היה את אותו החפץ שמחכה לו בית .