התקשרו עכשיו: 054-9529365








Please leave this field empty.

לקוחות ממליצים
התייעצות עם מומחה
תרומתינו לקהילה

מגילת אסתר

היום סיפורינו מתרחש במשמר השבעה, שם נקראנו לתת הצעת פינוי/מחיר על תכולה.
הגענו לתכולה ופגשנו את יחיעם איש נחמד מאוד, לחיצת יד חזקה (ישר ידעתי שהוא איש צבא).

יחיעם כבר סבא בעצמו וכעת נפרד מאביו. הוא החל בסיפורים קצרים ונפלאים על ילדותו בבית הזה מראה לנו היכן היה חדרו, את חצר הבית שהוא זוכר מטופחת פחות אבל מהנה באותה המידה, את חדר האוכל הקטן בו היו מארחים את קרובי המשפחה, רוב זכרונתיו הם מפה וכעת עליו להפרד. כמובן שלקח עמו חפצים סנטימנטליים אבל חפץ אחד היקר ללבו מאוד אינו יודע היכן מונח.

"כשהייתי ילד במסגרת פרויקט מבית הספר היינו צריכים לכתוב ולאייר את מגילת אסתר, אבי היה איש כישרוני במיוחד כמובן שנעזרתי בו .יחד ישבנו במשך שבועיים וחצי וכתבנו את המגילה ,את כל האיורים שמונחים שם אייר אבי ואני צבעתי. אני רוצה להראות את זה לילדיי ולנכדיי ולהתגאות שאבא ואני הכנו זאת יחד."

"כמו שראיתן יש פה את חדר העבודה של אבי והוא מלא בקלסרים וניירת ששמר כל חייו לא זרק מעולם שום חשבון חשמל או קבלה.
בחוץ יש מחסן שנאגרו בו חפצים שנים וברובו מלא בפסולת, מראות, קרשים, ברזלים וזכוכיות, כפי ששמר כל דבר שנגעה בו ידו אני יודע בוודאות שהמגילה מסתתרת איפה שהוא פה."

כמובן שהסכמנו, שוב יוצאים למשימה חיפוש המגילה האבודה.

פורים מתקרב ויהיה בעוד חודשיים (מרץ 2016) זמן מיוחד בחר יחיעם לפינוי הבית, הוא יודע מה הוא רוצה במשלוח המנות שלו ואנחנו נשמח להעניק לו אותו.
יחיעם השאיר את המפתח בידינו ואמר שהוא נרגש ומחכה למציאתה.

כמו בכל פינוי אשר ישנה בקשה מיוחדת אנו מחלקים את הפינוי לשני ימי עבודה , יום אחד לעבודה יסודית של אריזות וחיפוש המגילה וביום השני פינוי הדירה לחלוטין.

מגילת אסתר

יום הפינוי

הגענו לדירה מוקדם בבוקר והחלנו בעבודתו מלאות במרץ, נחושות להצליח ולמצוא את המגילה להגיע הביתה מסופקות ושמחות על כך שהצלחנו לשמח מישהו, לגרום לו לאושר שאי אפשר להסביר במילים וכל זה במסגרת העבודה, זכות נפלה בחלקינו.
התחלנו לארוז את החדר שהיה משרדו של אביו, היו שם הרבה ניירת הנחנו ששם מסתתרת לה המגילה. לצערנו חוץ מקלסרים של עבודה לא היה שם כלום.

המשכנו הלאה לחדר ההורים בטח הניח זאת קרוב אליו, אורזות ומחפשות אך לצערנו המגילה לא הייתה גם שם.
ממשיכות לחדר הבא החדר של יחיעם, אורזות את ארון הבגדים, את הספרייה, והנה בארגז המצעים של המיטה קופסה שטוחה מעץ ובתוכה המגילה. אביו שמר עליה במקום הכי בטוח ובדרך הכי בטוחה. "זה היה כל כך צפוי שזה בחדר של יחיעם, למה לא חיפשנו שם מההתחלה?", אמרנו.
התבוננו במגילה יצירה מרגשת ומדהימה שיצרו אב ובנו יחד רגעים קטנים של אושר שאי אפשר לשכוח.

התקשרנו ליחיעם והוא כמובן הגיע במהירות. התיישבנו בסלון סיפרתי לו שזה נמצא בחדר שבו גדל מתחת למיטה בארגז המצעים בתוך הקופסה, והושטתי אותה לעברו. ידיו רעדו הוא פתח את הקופסה עיין במגילה ודמעות החלו לשטוף את לחייו. קמתי במהירות להביא לו כוס מים.
לאחר שנרגע אמר לנו שאת המשפט שכתוב פה בסוף המגילה אביו כנראה כתב שנים אחרי וזאת הפעם הראשונה שהוא רואה וקורא את זה: "יחיעם בני,הזמנים בהם ישבנו לכתוב לאייר ולצבוע יחד את המגילה היו רגעיי הטובים ביותר בחיי ,אוהב תמיד אבא".
גם את לחיינו שטפו דמעות, כמה חזקה היא אהבה בין אב לבנו, איזה רגש איזה עוצמות.

יחיעם קם ונתן לנו חיבוק גדול :"תודה לכן בנות", אנחנו :" תודה לך שנתת לנו להיות חלק מהרגע הזה, ללא ספק פורים שמח".